עת"מ 25694-02-12

תקציר

פסק הדין דן בשתי עתירות שהוגשו על ידי המינהל וגרינטופס בהתאמה, בנוגע למתן היתרי בנייה להקמת גששים סולאריים על קרקעות בבעלות המדינה. עתירת המינהל נדחתה בשל איחור ניכר בהגשה, ולגופו של עניין, שכן בית המשפט הכיר באינטרס ההסתמכות של מקבלי ההיתרים. עתירתה של גרינטופס התקבלה בחלקה, שכן נמצא כי ההיתרים ניתנו ללא הסכמת מינהל מקרקעי ישראל, דבר המהווה פגם יסודי. עם זאת, בית המשפט איפשר למשיבים הזדמנות לתקן את הפגם בתוך ארבעה חודשים, שבמהלכם יישארו ההיתרים בטלים. אם תתקבל הסכמת המינהל, יוחזרו ההיתרים. בית המשפט התייחס גם לזכות העמידה של גרינטופס, והגיע למסקנה כי למרות שנגרם לה נזק עקיף בלבד, טענתה לאי חוקיות ולתחרות עסקית מצדיקה את קבלת העתירה. בנוסף, פסק הדין מפרש את הגדרת "בניין" בחוק התכנון והבניה, וקובע כי הקמת גששים סולאריים טעונה היתר בניה. ככלל, פסק הדין ביטל את ההיתרים, למעט אחד, בכפוף להכשרתם בהסכמת המינהל, וקבע כי השיהוי בעתירת גרינטופס אינו מצדיק את דחייתה, תוך הבהרת הדרישות להקמת גששים סולאריים.