בש"פ 82/10

תקציר

פסק הדין הוא ביחס לתיק של אמ"ט 40026-12-09, הכולל ריבוי עבירות כגון תקיפה, גניבה ופריצה לדירות. המערער, בעל עבר של שימוש בסמים, שוחרר תחילה בתנאים מסוימים לרבות פיקוח אלקטרוני באמצעות צמיד קרסול. עם זאת, המערער הפר את תנאי שחרורו פעמים רבות, מה שהביא את המדינה לבקש את הארכתו. הערכאה הנמוכה יותר הורתה על שחרורו שוב בתנאים כספיים שונים, עליהם ערערה המשיבה (המדינה). בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המשיב ופסק לטובת מעצרו של המערער עד תום ההליכים נגדו בשל עברו הפלילי העשיר, חוסר אמינותו והסיכון הגבוה לעבירה חוזרת. המערער טען כי מערכת הניטור האלקטרוני אשמה בחלק מההפרות וכי יש לתת לו הזדמנות נוספת לעבור שיקום, אך בית המשפט דחה טענות אלה. הכרעת הדין הדגישה את חוסר אמינותו של המערער ואת הסכנות שהוא מהווה לחברה, והדגישה כי העבירות הסדרתיות שלו לא היו טכניות בלבד אלא היו כרוכות בצריכת סמים. בית המשפט הכיר בקשיים הניצבים בפני המערער, בן 21 בלבד, ובסוגיה הבסיסית של שימוש בסמים, אך קבע כי חלופת המעצר אינה יעילה. בסופו של דבר, נדחה הערעור על החלטת הערכאה הנמוכה יותר, ומעצרו של המערער עד תום ההליכים אושר. החלטה זו התקבלה על יסוד התנהגותו של המערער בעבר, הפרת תנאי השחרור והאמונה כי מעצר בית אינו אמצעי ראוי במקרה זה.