ת"א 64632-11-19

תקציר

התובעת, חברת חייל, הינה הבעלים של פאנלים סולאריים המכוסים בשכבת משקעים, אשר לטענתם נגרמת כתוצאה מפליטות ארובות המפעל של הנתבעים. הנתבעים מכחישים את הטענות וטוענים כי המשקע אינו קשור למפעל שלהם. בית המשפט בחן את משטר הרוחות ומצא כי אמנם קיימת אפשרות שמזהמים ממפעל הנתבעים יגיעו לפאנלים הסולאריים, אך אין בכך הוכחה מספקת לכך שהמשקעים על הפאנלים מקורם בפליטות הנתבעים. בית המשפט מינה מומחה כימי לבדיקת הקשר הסיבתי בין המשקע לבין הפליטות, והמומחה הגיע למסקנה כי לא נמצא קשר כזה. התובעת הגישה חוות דעת מומחה משלה הסותרת את חוות הדעת של מומחה בית המשפט, אך בית המשפט סמך על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. התובעת לא הצליחה להוכיח כי פליטות הארובה של הנתבעים גרמו למשקעים על הפאנלים הסולאריים, ועל כן התביעה נדחתה. בנוסף, בית המשפט מצא כי התובעת לא הוכיחה די הצורך את הנזק שנגרם לה, שכן חוות הדעת בנושא התבססה על נתונים שמסר התובע ללא אימות עצמאי. התובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט, כולל הוצאות בסך 89,572 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪.