ת"א 31157-01-22

תקציר

השופט החליט לקבל את הבקשה להותיר את צו המניעה הזמני על כנו עד להודעה חדשה. המשמעות היא שהמשיב לא יוכל למכור את הקרקע המדוברת עד למתן החלטה אחרת של בית המשפט. השופט ביסס את החלטתו על תקנות סדר הדין האזרחי, ובפרט פרק י"ד, שעניינו סעד זמני. על פי התקנות, בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני אם קיימות ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, לקיום התנאים הנדרשים ולצורך בסעד זמני. בנוסף, השופט שקל את הנזקים האפשריים לשני הצדדים ומצא כי הם נוטים לטובת המבקש. הם גם לקחו בחשבון את תום ליבם של הצדדים ואת היעדר השיהוי המיותר בהגשת התביעה. השופטת הדגישה כי המבקשים הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענתם וכי אין מדובר בהפרכת דעת. זאת ועוד, מעשיו של המבקש הוכיחו תום לב והיעדר שיהוי מיותר. התנערותו הפתאומית של המשיב מההסכם, לעומת זאת, עוררה שאלות לגבי התנהלותם. בהתחשב במכלול הנסיבות, קבע השופט כי יש להותיר את צו המניעה הזמני על כנו. עם זאת, כדי לאזן את פוטנציאל הנזק שייגרם למשיב אם תביעתו של המבקש לא תצליח בסופו של דבר, הורה השופט למבקש להעמיד ערבות מהותית בסך מיליון ₪. החלטה זו התקבלה לאחר שקילה מדוקדקת של הטיעונים והראיות שהוצגו על ידי הצדדים.