ת"א 10288-09-14

תקציר

לתובעים ולנתבעים היה הסכם שכירות לשכירות עסק. התובעים תבעו תביעת פינוי על בסיס שתי טענות. ראשית, הנתבעים העבירו את זכויותיהם במושכר מבלי לשלם לתובעים את חלקם בדמי המפתח, תוך הפרת סעיף 3(ה) להסכם השכירות. שנית, הנתבעים לא שילמו ארנונה, בניגוד לסעיף 3(י) להסכם השכירות. התובעים טענו כי הפרות אלה, יחד עם סעיף 4(א) להסכם, מהוות עילת פינוי לפי סעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר. בית המשפט הסכים עם התובעים בשני הסעיפים. נמצא כי הנתבעים אכן הפרו את תנאי הסכם השכירות בכך שהעבירו זכויות מבלי לשלם את האגרות המתאימות ולא שילמו ארנונה. השופט קבע כי הפרות אלה הן מהותיות באופיין ולכן מצדיקות פינוי. עם זאת, השופטת הפעילה שיקול דעת והעניקה לנתבעים סעד של צדק, שמנע את פינויים בתנאי שישלמו לתובעים פיצוי כספי בסך 1,800,000 ₪. סכום זה כלל את חלקם של התובעים בדמי המפתח והביא בחשבון את נסיבות ההפרה. הצו נתן לנתבעים 30 יום לפנות את הנכס עם תשלום הפיצויים לנאמן התובעים בתיק הפלילי הנלווה. השופט החליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים.