בג"צ 720/80

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי עתירות, בג"ץ 720/80 ובג"ץ 802/80, שהוגשו על ידי יבואנים שהפרו את ההגבלות האחרונות על יבוא בדים ושמיכות לישראל. העותרים טענו כי הכופר שדרשה מהם המשיבה - 25% מערך הסחורה - מופרז וכי הם הופלו לרעה לעומת יבואנים אחרים במצבים דומים. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענה כי מעשיו של המשיב היו בלתי חוקיים, שכן ההגבלות הוטלו כדין ופורסמו תשעים יום לפני כניסתן לתוקף. בית המשפט דחה גם את הטענה כי למשיבה אין סמכות חוקית לדרוש כופר או כי שיעורי הכופר אינם סבירים, וציין כי לבית המשפט אין סמכות לקבוע את מדיניות המדינה בנושא היבוא והיצוא. באשר לטענת האפליה, קבע בית המשפט כי העותרים לא סיפקו די פרטים או מקרים דומים כדי לתמוך בטענתם. צוין כי נסיבותיו של כל מקרה מגוונות מכדי שטענת הפליה תחזיק מעמד, וכי המערכת לקביעת תשלומי כופר דומה לשיקולים המופעלים בעת הטלת עונשים בגין עבירות פליליות. בית המשפט קבע כי המשיב הציע לעותרים הזדמנות להימנע מההשלכות החמורות של הפרותיהם, אך הם סירבו. לפיכך נדחו העתירות ובוטלו הצווים המותנים. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, כאשר בית המשפט הביע הסתייגות מהטיפול במקרה חריג אחד, בר-נחור, שבו התערב שר התעשייה, המסחר והתיירות.