ע"מ 51582-11-14

תקציר

המבקשת, נורית ברגיג, ביקשה לבטל את העיקול על מחצית הבעלות שלה על בית בראשון לציון. הבית נרשם על שמם של נורית ובעלה לשעבר, טוני ברגיג. המשיב, פקיד השומה הארצי, ייחס לטוני הכנסות לא מדווחות מהפעלת בתי הימורים ומארגון משחקים בלתי חוקיים, ולפיכך הטיל שעבוד על הבית בין יתר הנכסים בשנת 2014 כדי להבטיח את גביית חוב המס. נורית טענה כי עקרון חלוקת החובות בין בני זוג אינו חל בעניינה, שכן החובות נוצרו מפעילות כלכלית שלא ניהלה. המשיב, לעומת זאת, סבר כי הנאתה של נורית מההכנסה הנדונה מטילה אחריות משותפת לחובות המס. בית המשפט קיבל את בקשתה של נורית על סמך מספר נקודות. ראשית, לא הוכח כי נורית השתתפה באופן פעיל בהפקת ההכנסה נשוא השומות; ההכנסה יוחסה אך ורק לטוני. שנית, בעוד נורית ידעה או הייתה צריכה לדעת על מקורות ההכנסה הנוספים של משפחתה, רישום הבית על שם שני בני הזוג היה מעשה טבעי ולא ניסיון להעלים מס. שלישית, חוק יחסי ממון קבע כי חובותיו של טוני הם באחריותו בלבד, והעותר לא נשא באחריות כלפיהם. לבסוף, פקודת מס הכנסה הגבילה במפורש את סמכותו של המשיב לגבות חובות מס מבן זוג שאינו בן הזוג הרשום, כלומר נורית יכולה להיות אחראית רק לתשלום המס המגיע על הכנסותיה שלה. השופט הדגיש כי תוצאת ההחלטה תלויה גם בהיעדר תרמית או כוונה רעה מאחורי רישום הבעלות בבית. אם כוונות כאלה היו קיימות, התוצאה הייתה עשויה להיות שונה. הבקשה לביטול העיקול על חלקה של נורית בבית אושרה, והשעבוד הופחת כך שיחול רק על זכויותיו של טוני בנכס. כל צד יישא בעלויות שלו.