דב"ע לא/23 - 3

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך של מורה עם מרכז החינוך העצמאי בנוגע להעסקתה ולשכרה. בשנת 2015 המורה לא פוטרה ולא התפטרה, אך היו לה חילוקי דעות עם המנהלת, מה שהוביל לכך שהיא לא לימדה במשך זמן מה. בית המשפט קבע כי על המרכז לשלם לה את יתרת השכר עבור אותה שנה. באשר לפיטורים בשנת 2018, בית הדין מצא כי הודעת הפיטורים המאוחרת שנשלחה למורה אינה תקפה, ומכיוון שהייתה מוכנה ללמד, היא זכאית לשכרה המלא לשנת הלימודים תשע"ט. עם זאת, תביעתה של המורה לשכר של ארבעה חודשים בשנת 2019, לאחר לידתה, לא אושרה. בית הדין אישר גם את החלטת בית הדין האזורי לפסוק למורה פיצויי פיטורים עבור כל תקופת העסקתה במרכז. כמו כן, חויב המרכז לשלם ריבית על הסכומים המגיעים בשיעור של 11% לשנה ממועד הגשת התביעה, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 400- ל"י וחלק מאגרות בית המשפט. המורה חויב לשלם מחצית מדמי הערעור. פסק דין זה ניתן ברוב דעות.