ת"א 18701-07-17

תקציר

התובע, יבואן ומשווק סיטונאי של תכשיטים, הגיש תביעה נגד הנתבע, המנהל ובעל המניות היחיד בחברת תכשיטים, להשבת חוב בסך 1,000,000 ₪. את החוב צברה החברה, שרכשה תכשיטים מהתובע בהקפה. הצדדים אינם חולקים על כך שהחברה צברה חובות בעת המסחר בתכשיטים. התובע טען כי יש להטיל על הנתבע, שהוא בעל המניות והמנהל היחיד של החברה, אחריות אישית לחובות החברה, שכן הוא ניצל לרעה את האישיות המשפטית של החברה לרעת נושי החברה, לרבות התובע. בית המשפט בחן האם יש מקום להטיל על הנתבע אחריות אישית לחובות החברה מכוח דוקטרינת הרמת מסך ההתאגדות. נמצא כי הנתבע הגדיל ביודעין את רכישות החברה, תוך יצירת מלאי בהיקף גדול החורג בהרבה מהיקף פעילותה, ולאחר מכן הודיע לתובע כי החברה נמצאת בקשיים כלכליים וביקש לעכב את תשלומי החוב. עוד מצא בית המשפט כי הנתבע רוקן את החברה מנכסיה, לרבות הסתרה ומכירה אפשרית של מלאי בשווי מיליוני שקלים, ושימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה כדי להפיק תועלת אישית ולהתחמק מתביעות נושים. כמו כן, בית המשפט גילה כי הנתבע השתמש בכספים שהוזרמו לחשבון החברה לפירעון חובות שהוא עצמו ערב להם תוך דחיית תשלומים לנושים לא מובטחים כמו התובע. בית המשפט פסק לטובת התובעת, הורה על הסרת מסך ההתאגדות והטיל על הנתבעת אחריות אישית לחובות החברה. הנתבעת חויבה לשלם לתובע 999,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 31.12.2016, וכן שכר טרחת עורך דינה של התובעת בסך 55,000 ₪. הסכומים נקבעו לתשלום בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.