בש"פ 9222/20

תקציר

בית המשפט קיבל ערעור על צו חילוט זמני של רכוש המערער בשווי 900,000 ₪. ההחלטה התקבלה בהתחשב בגילו המתקדם של המערער, במשך הזמן שבו הוחזק הנכס בידי המשיב, ובאמצעים החלופיים האפשריים שניתן לנקוט כדי להבטיח את חילוט הנכס עם הרשעתו – שלא נשקלו על ידי בית המשפט הפרוצדורלי. השופט ציין כי יש לעמוד בדרישת המידתיות במקרים של חילוט זמני, הרואה לנגד עיניו מדרג של אמצעים, כאשר יש להעדיף את הפגיעה הפחותה ביותר בזכויות הקניין של הנאשם. צו העיקול, במקרה זה, עומד בתוקפו מזה שלוש שנים, ונוכח חלוף הזמן וחוסר ההתקדמות בהליך הפלילי שבבסיסו, מטה הכף לטובת שחרור הרכוש שנתפס. השופט הורה להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לבחינה נוספת של חלופות ראויות שישביעו את רצונו של המשיב, שיבטיחו את פוטנציאל חילוט הרכוש אם אכן יורשע המערער, ואת זירוז ההליך העיקרי. החלטה זו שבה ומחדדת את חשיבות האיזון בין זכויות הנאשם לבין האינטרסים של המדינה במקרים של חילוט זמני.