תא"ק 6264-03-13

תקציר

המוסד לביטוח לאומי (התובע) שילם תגמולים למשפחתו של אדם (הנפגע) שנפטר בעקבות תאונת דרכים. התובעת תבעה שיפוי מחברת איילון חברה לביטוח בע"מ (הנתבעת) בשיעור של 80% מהתגמולים ששולמו, בהתאם להסכם בין התובעת לנתבעת המסדיר את מערכת היחסים ביניהם במקרים בהם התובעת משלמת פנסיה ופיצויים לנפגעי תאונות עבודה. טענת התובע מתבססת על כך שמותו של הנפגע נגרם כתוצאה מהתאונה. הנתבעת אינה חולקת על הסכום של 11,793 ₪ שהיא חייבת בגין קצבאות סיעוד ופגיעה, אך טוענת כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מקביעת התובע בדבר קשר סיבתי בין התאונה לבין המוות. הנסיבות החריגות שצוינו הן החלטות סותרות שהתקבלו על ידי הוועדות הרפואיות של התובע; ועדה אחת החליטה כי קיימת נכות זמנית עד מותו של הנפגע, ואילו ועדה אחרת החליטה כי אין נכות קבועה שנגרמה כתוצאה מהתאונה משום שהנפגע צפוי להחלים. בית המשפט מצא כי הוועדה השנייה לא הייתה צריכה להתכנס לאחר החלטת הוועדה הראשונה, והעדיף את החלטת הוועדה הראשונה יחד עם קביעת רופא התובעת, על פני החלטת הוועדה השנייה. עוד קבע בית המשפט כי הנתבע לא סיפק נסיבות חריגות, כגון תרמית או חוסר מודעות מצד רופאו של התובע, המצדיקות סטייה מקביעתו של התובע. לפיכך, חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 233,139 ₪, הכולל את הסכום הנתבע בתוספת ריבית, והוצאות משפט בסך 30,000 ₪.