ת"א 43808-11-19

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת הנתבעים לבטל את העיקול על הכספים שהופקדו על ידי הנתבעת מס' 1, קולומבו, בתביעה אזרחית קודמת שהוגשה נגד התובעת, אשר נדחתה. התביעה הנוכחית נובעת מסכסוך עסקי בין התובעת, ספקית משקאות אלכוהוליים, לבין קולומבו, חברה בבעלות הנתבע מס' 2, מר רונאל חרבי, לה סיפקה התובעת סחורה. הוגשו שתי תביעות: אחת על ידי קולומבו בבית המשפט המחוזי בתל אביב על סך 16 מיליון שקל, שנדחתה, ואחת על ידי התובע בבית המשפט הנוכחי על סך 3 מיליון שקל, שהתקבלה. התביעה בבית משפט זה גם ציינה את מר חרבי כנתבע בשל ערבותו לחובותיה של קולומבו. במסגרת התביעה בתל אביב חויבה קולומבו להפקיד 400 אלף שקל כערבות, וכסף זה עוקל על ידי התובעת בעקבות דחיית התביעה. הנתבעים, בהם קולומבו וגב' ורד בסנינו, שבעלה הוא עובד ומנהלה של קולומבו, הגישו בקשה לביטול העיקול, בטענה כי הכסף שהופקד שייך לגב' בסאנינו ולא לקולומבו. הם הציגו הסכם הלוואה מיום 12 בספטמבר 2019, שבו גב' באסנינו הסכימה לממן את תביעתה של קולומבו וקולומבו שיעבדה את הכספים שהופקדו כבטוחה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המשכון לא נרשם, והתובע לא ידע עליו, מה שהופך את המשכון ההוגן ללא תקף כנגד נושי התובע. יתר על כן, בית המשפט הטיל ספק באמיתות הסכם ההלוואה ובתום ליבם של המבקשים, ומצא את עדותה של גב' בסאנינו בלתי עקבית ובלתי אמינה. בית המשפט הדגיש כי הכספים הופקדו ללא סייג על ידי קולומבו ונתפסו בצדק על ידי התובע. המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להוכיח כי כספי הפיקדון שייכים לגב' בסאנינו או כי קיים משכון הוגן תקף. תחת זאת, הראיות הצביעו על כך שההסכם היה מזויף פוטנציאלית, והמבקשים לא פעלו בתום לב. לפיכך, הבקשה לביטול העיקול נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם לתובע הוצאות בסך 20,000 ₪.