ע"פ 388/62

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור שהגיש היועץ המשפטי לממשלה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לשחרר נאשם, משה יוסף, שהואשם בפריצה ובניסיון פריצה אך נקבע כי אינו כשיר לעמוד לדין. שופט בית המשפט המחוזי קבע כי יוסף, אף שאינו כשיר להישפט, אינו זקוק לאשפוז והורה על שחרורו. בית המשפט העליון, בפסק דין שניתן על ידי השופט כהן, קיבל את ערעור היועץ המשפטי לממשלה וקבע כי לבית המשפט המחוזי שיקול דעת להורות על אשפוז או לשחרר את הנאשם. עם זאת, כהן מצא כי השופט שגה בקובעו כי יוסף אינו חולה נפש ולכן אינו יכול להורות על אשפוזו לפי סעיף 6(א) לחוק טיפול בחולי נפש, התשט"ו-1955. כהן הדגיש כי המבחנים לקביעה אם נאשם יכול לעמוד לדין שונים מאלה המשמשים לביסוס אחריות פלילית. מאחר שיוסף לא היה חולה נפש, סעיף 6(א) לא חל עליו. עם זאת, מפרטי עדותו של הרופא המומחה עולה כי יוסף עשוי לעמוד לדין. לפיכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי והחזיר את התיק לדיון רגיל.