ע"א 9876/06

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת בין שלושה צדדים: המערערים, המשיב מס' 1 והמשיב מס' 2. המערערים והמשיב מס' 1 פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה לערער על הסכם הלוואה ושעבוד דירות כערובה לפירעון. אולם, בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם, שכן הם לא הגישו תשובה מקיפה בליווי תצהיר, אלא ניסו לצרף תשובה לאחר חקירתו הנגדית של המערער מס' 1 וביקשו לזמן את המשיב 3 להעיד בדיון הראשון. המשיב מס' 2 טען, כי אין מקום למערערים ולמשיב מס' 1 להתלונן על טעויות פרוצדורליות אלה וכי יש לקיים את החלטת בית המשפט המחוזי. בינתיים, המשיב מס' 3, שקיבל רשות דיבור, הודה כי המשיב מס' 1 נשאב לעניין בתום לב והיה לו אינטרס כלכלי בדירות. לאחר שבחנו את התיק, הגיעו השופטים למסקנה כי יש לקבל את הערעור למרות מחדלים פרוצדורליים מצד המערערים והמשיב מס' 1. השופטים הדגישו כי הכללים הפרוצדורליים אינם צריכים לפגוע בבירורן של עובדות במקרים כאלה וכי היה על בית המשפט המחוזי ליתן למשיב מס' 1 הזדמנות להציג את טענותיו באופן יסודי יותר. בעקבות זאת בוטל פסק דינו הקודם של בית המשפט המחוזי, ולמשיב מס' 1 ניתנה ארכה של 30 יום להגשת תשובה בצירוף תצהיר. בית המשפט המחוזי הונחה לקיים דיון ולתת פסק דין חדש בהתאם. בנוסף, חויבו המערערים לשלם למשיב מס' 2 שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. השופט א' רובינשטיין והשופט י' דנציגר הסכימו עם פסק דינו של השופט ש' ג'ובראן.