ע"א 7841/09

תקציר

הערעור מתייחס לסוגיה מורכבת של קביעת זהותו של נהג המעורב בתאונת דרכים. טענות המערער מתמקדות בערעור על ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא באשר לזהות הנהג, אשר בדרך כלל קשה לשנותם. עם זאת, בשל נסיבות חריגות, לרבות ראיות חדשות בדמות תצהיר החושף עדות שקר במשפט המקורי, בית המשפט נוטה להתערב. התצהיר, שניתן על ידי עד מפתח, מודה בעדות שקר תמורת פיצוי כספי, מה שמשפיע משמעותית על התיק. מאחר שמדובר ביריבות בין גורמים פלסטיניים, ובהתחשב בקשיים הלוגיסטיים הכרוכים בהבאת עדים פלסטינים לשטח ישראל, מגיע בית המשפט למסקנה כי יש לקבל את הערעור ולהעביר את התיק לבית משפט מוסמך ברשות הפלסטינית. החלטה זו מוצדקת משיקולי יעילות ונוחות פרוצדורליים, מה גם שהמקרה דורש בירור עובדתי נוסף. יש לציין כי פסק דין זה אינו משפיע על הקביעות המהותיות בדבר זכותו של הנפגע לפיצוי או על הסכום שכבר שולם. השופטת י' עמית והשופטת ד' ברק-ארז מצטרפות לפסק הדין ומדגישות את הנסיבות החריגות המצדיקות יחס חריג.