ע"א 9040/03

תקציר

בערעור ובערעור שכנגד בתיק נכות קשה עקב תאונת דרכים, אושרו במידה רבה פסקי דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע. המערער, יליד 1948, סבל מפגיעות משמעותיות בעמוד השדרה שהובילו לנכות של 100%, לרבות קוודריפלגיה ובריחת שתן. בית המשפט העריך כי תוחלת חייו הופחתה ל-68.7 שנים וביסס את כושר השתכרותו על שכר מינימום בשל תאונות קודמות. הפיצוי בגין אובדן השתכרות עתידית נקבע על 305,723 שקל ורווחי עבר על 112,723 שקל. המערערת קיבלה פיצויים בגין סיוע צד ג', המחייב הן עובד זר והן מטפל ישראלי, בסך 2,430,115 ₪ לעתיד ו-494,000 ₪ לטיפול בעבר. מענקים נוספים כיסו הוצאות שונות, כולל התאמות דיור, הוצאות רפואיות וכאב וסבל, עם ניכויים משמעותיים עבור קצבאות הביטוח הלאומי. המערערים טענו לפיצוי גבוה יותר על בסיס עלייה בתוחלת החיים ושיקולי הכנסה, תוך ערעור על הלימות הסיוע במזונות. המשיבים טענו כי למערער כושר השתכרות מינימלי וכי הפיצוי שנפסק היה מופרז. ערכאת הערעור, שהדגישה את תפקידה המצומצם בשינוי הערכות בית המשפט המחוזי אלא אם כן הדבר בלתי סביר בעליל, לא מצאה טעויות מהותיות המצדיקות התערבות ברוב פסקי הדין. עם זאת, היא תיקנה את הריבית על פיצויי המל"ל כך שלא תכלול תשלומים עתידיים. היא הסתיימה בתיקונים צנועים, תוך דחיית הערעור שכנגד ופסיקת הוצאות למערערים.