ע"פ 947/85

תקציר

בתיק משפטי מורכב זה, עמד המערער, עורך דין במקצועו, בפני מספר אישומים הקשורים להשמטת הכנסה בכוונה להתחמק ממס והגשת דוחות מס כוזבים לפי פקודת מס הכנסה. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו תחילה לשנים מסוימות על סמך סתירות בין הכנסותיו המדווחות לבין תקבוליו בפועל, אך זיכה אותו מאישומים אחרים בשל היעדר כוונת זדון. המערער טען, כי חלק מההכנסות לא דווחו בשל מחלוקות פוטנציאליות הדורשות פירעון, דבר שעליו יעצו רואי החשבון שלו. עם זאת, התביעה ערערה על הסתמכותו על הגנה זו, בטענה שיש לו ידע משפטי מספיק כדי לדווח במדויק. בית המשפט העליון בחן את תפקידם של פסקי הדין העובדתיים והמקצועיים כאחד של רואה החשבון והמערער. השופט וינוגרד, בדעת מיעוט, נטה לזיכוי במספר אישומים, תוך הדגשת הסתמכותו של המערער על ייעוץ מקצועי. עם זאת, דעת הרוב של השופט אלון אישרה הרשעות מסוימות, תוך התמקדות באחריותו המשפטית של המערער ובחוסר הסבירות של סיכון מהותי. בסופו של דבר, בית המשפט הפחית את תקופת המאסר שלו למאסר על תנאי מלא, תוך הכרה בגורמים מקלים כמו תקופת המשפט הממושכת וצעדים משמעתיים אפשריים, תוך התאמת קנסות הקשורים לזיכוי מאשמה.