עת"מ 11969-03-15

תקציר

המכרז, בהיותו מסמך משפטי, חייב להתפרש על פי כללי פרשנות טקסט משפטי. הכלל העיקרי הוא שיש לפרש את הטקסט בהתאם לתכליתו. מטרת מכרז היא הזמנה להציע הצעות או הצעה לחוזה נספח. לפיכך, חלים כאן כללי פרשנות החוזים. כוונת העירייה מאחורי מכרז זה הייתה לקדם עסקים מקומיים בירושלים על ידי מתן עדיפות במכרזים עירוניים. לאור זאת, פרשנות דרישות המכרז מגלה כי הן נועדו להבטיח כי מקום עסקיו או פעילותו של המציע אכן בירושלים. העותרת טענה כי המשיבה לא עמדה בדרישת הבעלות על משרד בירושלים, כמתחייב מהמכרז. עם זאת, בית המשפט מצא כי תכליתה של דרישה זו הייתה להבטיח כי המציע ישתמש בנכס בירושלים למטרות עסקיות וישלם בו ארנונה. מאחר שהמשיב מילא תכליות אלה, הוא נחשב למציע ירושלמי. נעבור לטענתה השנייה של העותרת, שבמרכזה מסמכי המכרז הפגומים לכאורה של המשיב. העותר טען כי ליקויים אלה חמורים דיים כדי לפסול את המשיב. הליקויים כללו את אי מילוי כל הפרטים הנדרשים במספר תצהירים וטפסים. בית המשפט כאן פסק לטובת המשיבה, בקובעו כי מדובר בפגמים טכניים הניתנים לתיקון בדיעבד, שכן הם לא העניקו למשיבה כל יתרון ולא פגעו בתחרות הוגנת. טעויות אלה, בהיותן בתום לב ולא מועילות, ניתנות לתיקון מבלי לפסול את הצעת המשיב. לסיכום, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת ועדת המכרזים ודחה את העתירה, ללא צו להוצאות.