ע"א 106/79

תקציר

מינהל מס שבח מקרקעין ערער על החלטת ועדת הערר לפי חוק מס שבח מקרקעין לוותר על הטלת מס נוסף על שני יחידים (משיבים) שרכשו חלקת קרקע. המינהל טען כי יש לחשב את המס הנוסף על פי שווי הקרקע במועד ההעברה, ואילו המשיבים טענו כי יש לחשב על פי מועד חתימת החוזים. ועדת הערר פסקה לטובת המשיבים. עם זאת, בית המשפט העליון, בפסק דין שניתן על ידי השופט אשר, קיבל את הערעור והסכים עם עמדת המינהל. בית המשפט קבע כי יש לחשב את המס הנוסף לפי המועד המאוחר יותר, כמפורט בחוק מס שבח מקרקעין, הקובע את שיעור המס על בסיס "שווי המכירה". מועד זה שונה ממועד הרכישה לצורכי מס שבח, ויוצר פער פוטנציאלי בין הערכים המשמשים לשני מיסים אלה. פסק הדין התייחס גם לסוגיית שווי המכירה הנקוב במטבע חוץ, וקבע כי יש לשלם מס בישראל במטבע ישראלי. מאחר שהתמורה צוינה במארק גרמני, היה צורך להמירה למטבע ישראלי לצורכי מס, והמועד המתאים להמרה זו הוא מועד הוצאת השומה. המשיבים חויבו לשלם את המס הנוסף לפי חישוב המינהל וחויבו בהוצאות בסך 3,000 ש"ח כל אחד.