ת"א 1118/01

תקציר

עיזבונה של פיירוז מיכאיל שופאני, המיוצגת על ידי יורשיה, תבעה בעלות על ארבע חלקות אדמה, שנמכרו לכאורה לפירוז על ידי דודתה זאהיה יוסף שופאני בשנת 1959. הנתבעים, יורשיו של זאהיה, הכחישו תחילה את המכירה אך בהמשך טענו כי התביעה התיישנה וכי לא הייתה תרמית – תנאי מוקדם לשינוי הבעלות במקרקעין לפי סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין. בית המשפט מצא כי בעוד שהתביעה לאחת מארבע החלקות אכן התיישנה, שאר הנכסים היו של פיירוז בצדק. רישום הקרקעות על שמה של זאהיה היה שגוי והיווה הונאה, בין אם בתרמיתה האקטיבית ובין אם בשתיקתה. לפיכך, קיבל בית המשפט את התביעה והורה על תיקון לוח הזכויות ורישום המקרקעין כך שישקפו את פיירוז כבעלים, תוך הימנעות מפסיקת הוצאות משפט לתובעים בשל חוסר המעש הממושך שלהם. פסק דין זה, הנותן עדיפות לאמת ולצדק, מדגים את שיקול דעתו של בית המשפט בהחלת סעיף 93 ואת מחויבותו להגינות בנסיבות חריגות.