ת"א 18127-12-20

תקציר

התובע, רופא שיניים במקצועו, תבע שני נתבעים בגין ליקויי בנייה בביתו בקציר. העבודות המדוברות הוזמנו לנתבע 1, ואילו הנתבע 2 הועסק על ידי הנתבע 1. התביעה כללה מספר עילות תביעה וסכומים בסך כולל של 391,400 ₪. הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה, בטענה כי היא לא הוגשה בזמן וכי אין עילת תביעה כנגד הנתבע 2. בית המשפט קיבל חלקית את בקשת הנתבעים לדחות את התביעה, בשל מעשה בית משפט קיים, והותיר את יתרת התביעה לדיון. התביעה נסובה סביב שני נושאים עיקריים: ליקויים בעבודות ובשווי דירתו של התובע, ואי השלמת העבודות. ההסכם לביצוע העבודה לא היה שלם ולא כלל פרטים מהותיים. בית המשפט מצא כי העבודות הוזמנו ובוצעו בהתאם לנתונים הקיימים בשטח. המומחה מטעם התובעת הותיר רושם שלילי, ועדותו הייתה סותרת ולא מקצועית. בנוסף, עדותו של התובע ושל אשתו לא הייתה עקבית וחסרת אמינות. נמצא כי הנתבעים לא ביטלו את החוזה, אלא התובע ואשתו מנעו מהנתבעים להשלים את העבודות ויזמו ניתוק הקשר באמצעות פנייה למשטרה. התובע הסתיר את העובדה כי בעקבות ביקור המומחה מטעמו וחוות דעתו של האחרון, בוצעו עבודות נוספות בבית על ידי קבלנים שונים. הדבר התגלה במהלך חקירתו הנגדית של התובע. התובע גם לא הביא כל ראיה לגבי עלויות עבודות אלה, תוך הסתמכות אך ורק על חוות דעתו של המומחה. חוות הדעת של המומחה, אם כן, לא שיקפה את מצבו האמיתי של הבית והייתה חסרת ערך כראיה. התנהלותה הפרוצדורלית של התובעת, שהתאפיינה בהסתרה ובחוסר תום לב, הביאה את בית המשפט לדחות את התביעה כולה. התביעה נדחתה במלואה, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪. הערבות שהופקדה על ידי התובע הייתה אמורה להיות מועברת לנתבעים, ואם התובע לא ישלם את הסכום שנפסק בתוך 30 יום, הוא יצבור ריבית.