פש"ר 1137/09

תקציר

פסק הדין סובב סביב בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת של בית המשפט. ההחלטה הראשונית, שניתנה בדצמבר 2009, קבעה כי שאלת הבעלות בנכס בהרצליה, שהיא מרכזית להכרעה בתיק כינוס נכסים של חייב, צריכה להתברר בתובענה עצמאית, שכן היא מורכבת מכדי שניתן יהיה להתייחס אליה במסגרת בקשת ההוראות. על החלטה זו הוגש ערעור באמצעות בקשה לעיון חוזר שהגיש המנהל המיוחד שמונה לנהל את נכסי החייב, שטען כי גילה תרמית והגיש דו"ח מקיף כראיה. עם זאת, בית המשפט קבע כי יש לברר את הטענות לתרמית גם בהליך נפרד וכי דרך הפעולה הראויה הייתה הגשת ערעור ולא בקשה לעיון חוזר. משכך, נדחתה הבקשה לעיון חוזר, והנושים חויבו לכסות את ההוצאות שנגרמו למבקשים (אשת החייב וצד נוסף) בקשר להליך זה, בסך 15,000 ₪, מבלי להתנות זאת בתוצאות הליך הבעלות העיקרי בנכס. סכום זה כלל הפרש הצמדה וריבית והיה אמור להיות משולם באופן מיידי. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים והיווה החלטה סופית בעניין.