עב"ל 49291-05-17

תקציר

הערעור על החלטת בית הדין האזורי נדחה. פסק דינו של בית המשפט המחוזי התבסס על הערכת העדויות והראיות שהוגשו, אשר הובילו למסקנה כי המערער לא הצליח להוכיח די הצורך את התרחשותו של אירוע מקרי ביום 3.8.14, כפי שטען. ערכאת הערעור הסכימה עם הערכה זו, והדגישה כי חריג שערכאת ערעור תתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא על סמך התרשמותו הישירה. בגרסת המערער לאירועים הודגשו מספר סתירות הנוגעות לנסיבות התאונה הנטענת, חלקי הגוף שנפגעו וההיסטוריה הרפואית. סתירות אלה נחשבו מספיקות כדי לקיים את החלטת בית הדין האזורי. בנוסף, נבדקו המסמכים הרפואיים ועדותו של העד, ש', ובית המשפט לא מצא סיבה לסטות מהערכת מהימנותם של בית המשפט המחוזי. ככלל, דחיית הערעור התבססה על מכלול הראיות, ובית המשפט הדגיש כי המערער לא הצליח להוכיח את התרחשות האירוע הנטען. המערער חויב בתשלום שכר טרחת עורך הדין המוסדי.