ב"ל 8088-12-16

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין תביעת המערער לאחוזי נכות לפי הסכם הניידות. על פי חוק הביטוח הלאומי, בית המשפט יכול לבחון את ההחלטה רק בשאלה משפטית, והוא אינו מוצא פגם משפטי בתהליך קבלת ההחלטות של הוועדה. בית המשפט דוחה את טענת המערערת כי הוועדה לא ביצעה בדיקה אורתופדית, שכן לוועדה, גוף רפואי מקצועי, הייתה גישה למסמכים הרפואיים של המערער והיא ערכה בדיקה משלה. הבדיקה הגיעה למסקנה כי מצבו של המערער אינו עומד עוד בקריטריונים לאחוזי נכות ניידות, ובית המשפט מקבל את שיקול דעתה המקצועי של הוועדה. פסק הדין דוחה גם את טענת המערערת כי הוועדה לא נימקה את החלטתה במידה מספקת, ומציין כי הסתמכה על ממצאי בדיקתה ועל החלטות קודמות בתיק. השופט מדגיש כי תפקידו של בית המשפט הוא שלא להתערב בשיקול דעתה הרפואי של הוועדה ולכן הערעור לוקה בחסר. זאת ועוד, בית המשפט אינו מוצא לנכון להחזיר את התיק לדיון חוזר בוועדה המחוזית, שכן אין נסיבות חריגות המצדיקות מהלך כזה. השופט מתייחס להיקפה המצומצם של סמכות בית המשפט בעניינים אלה ומדגיש כי למערער הייתה הזדמנות להציג את עניינו בפני ועדת הערר אך בחר שלא לעשות כן. הערר נדחה, והחלטת הוועדה הרפואית לעררים מתקבלת.