ע"ע 37538-10-19

תקציר

מדובר במקרה של עובד, מר גברמישל שגיא תמה, שעבד בחברת שופרסל בע"מ כדייג בשתי תקופות נפרדות. התקופה הראשונה הייתה מינואר עד מאי 2015 בסניף גלילות, והתקופה השנייה הייתה מדצמבר 2015 עד יולי 2016 בסניף יבנה. מר תמה טען כי מעסיקתו, בתקופות אלה, הייתה שופרסל, ואילו שופרסל טענה כי מעולם לא הייתה מעסיקתו, וחברת כוח אדם, א.ש. אבטחה מקצועית בע"מ, סיפקה אותו במסגרת התקשרות לגיטימית. התיק הגיע לבית הדין הארצי לעבודה, כאשר מר תמה עתר לחייב את שופרסל בסכומים שונים בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה, אי המצאת תלושי שכר, שכר, דמי נסיעה, גמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים, פדיון חופשות ועוד. בית הדין האזורי קיבל את תביעתו של מר תמה בחלקה ומצא את שופרסל כמעסיקה משותפת שלו, ומכאן שהורה לשופרסל לשלם לו סכומים שונים עבור זכויותיו הסוציאליות. שופרסל ערערה על פסק דין זה. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור על רובו, ואישר את קביעות הערכאה הנמוכה יותר, לפיהן שופרסל הייתה מעסיקה משותפת של מר תמה, ולכן חלה עליה אחריות ישירה כלפיו. קביעה זו התבססה על הקביעה כי לא התקיימה התקשרות אותנטית ולגיטימית בין א.ש. לבין מר תמה – מתכונת ההעסקה פגעה בזכויותיו של מר תמה ובתכלית דיני העבודה. עוד קבע בית המשפט כי הראיות מלמדות כי תפקיד הדייג היה תפקיד ליבה קבוע בעסקיה של שופרסל, ושופרסל לא סיפקה כל סיבה אותנטית להעסקה זמנית. זאת ועוד, ההסכם בין שופרסל לא.ש. העלה שאלות של אפליה, שכן הוא התייחס רק ל"עובדים אריתריאים", שבית הדין האזורי קבע כי הם מנוגדים לעקרון השוויון ולתקנת הציבור. למרות שבית הדין לעבודה ביטל קביעה זו מטעמים פרוצדורליים, הוא לא השפיע על הקביעה כי שופרסל הייתה מעסיקתו של מר תמה. בית הדין לעבודה דחה גם את טענותיה של שופרסל הנוגעות לרכיבי התביעה, כגון שכרו השעתי של העובד, והפיצוי בגין אי מסירת הודעה מוקדמת ותלושי שכר נאותים, ולא מצא עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי. לבסוף, בית הדין לעבודה הורה לשופרסל לשאת בהוצאותיו של מר תמה בסך של 10,000 ₪, ולשני הצדדים להודיע על בקשותיהם בנוגע לסכום שהופקד בקופת בית הדין.