ת"א 1821-06-15

תקציר

התובעת, המציגה עצמה כנושה של ג'ון, מבקשת לקבל פסק דין הצהרתי בדבר זכויותיו של ג'ון בחלקת מקרקעין על מנת שתוכל לממש זכויות אלה ולפרוע חוב אגרה. הנתבעים טוענים כי יש לדחות את התביעה בשל חוסר תום לב של התובע, ניצול לרעה של הליכי משפט והחלטות קודמות של בית המשפט באותו עניין. בית המשפט מסכים עם הנתבעים, וקובע כי תביעת התובע היא ניסיון לעקוף פסקי דין קודמים ומתעלם מהקביעות שניתנו באותם מקרים. זאת ועוד, התביעה לפי סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל נעדרת שחר משום שהתובעת לא הוכיחה כיצד סעיף זה חל על עניינה. היא לא טענה להונאה או הברחת נכסים מצד ג'ון, ובמקום זאת, הקרקע המדוברת הועברה למדינה לפני עשרות שנים. בנוסף, בית המשפט מוצא כי התביעה הנוכחית זהה במהותה להתדיינות קודמת, למרות ניסיונותיו של התובע להבחין ביניהם. אשר על כן, בית המשפט מקבל את בקשת הנתבעים ודוחה את התביעה, תוך שהוא מורה לתובע לשלם את הוצאות הנתבעים.