בג"צ 393/21

תקציר

בג"ץ דחה עתירה שהגישה מתלוננת בתיק פלילי, שביקשה סעדים שונים הנוגעים להליך השיפוטי ולתוצאותיו של עניינה. בית המשפט ביסס את החלטתו על אי-עמידתה של העתירה בהליכים המשפטיים המתאימים. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו מתפקד כערכאת ערעור על החלטות של ערכאות שיפוטיות מוסמכות. תחת זאת, היה על העותר לפעול על פי הליכי הערעור הרגילים. החלטה זו שמרה על זכותה של העותרת להעלות את טענותיה בהליכים אחרים שעדיין עומדים לרשותה. פסק הדין מתייחס במיוחד לבקשות העותר בנוגע למסירת חומרים הקשורים לתיק, להשמטת פרטים מפסק הדין ולפרסום פסק הדין בתקשורת, שבית המשפט מצא כי יש להתייחס אליהן בפורום המתאים. בנוסף, נמנע בית המשפט מלהתערב בהחלטות הנוגעות להגשת כתב האישום, שכן אלה כבר לא היו פתוחות לביקורת שיפוטית, וכתב האישום עצמו לא התמקד במשמעות המשפטית של הסרטונים והתמונות ששותפו. השופטים הדגישו גם את חשיבות ההגנה על זכויותיהן של מתלוננות, במיוחד בתיקי עבירות מין, והכירו בריבוי הפנים של הטרדה מינית, לרבות צורות שאינן פיזיות. בסופו של דבר, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה.