ע"ע 24256-06-17

תקציר

בפסק הדין נקבע כי לערעור העובדים אין משמעות מעשית, שכן מנרב יחד עם שלום ודוד בוסקילה לא נמצאו אחראים לטענות העובדים. התיק נשען על קביעות עובדתיות הנוגעות לתקופת העבודה, לרבות מועדי תחילתה וסיומה וחודשי חוסר פעילות, אשר הוכרעו על ידי בית המשפט המחוזי על סמך הראיות שהוצגו ועדויות העדים. חרף ההנחות בדבר נטל השכנוע מוטל על המעסיק, הערכת בית הדין נתפסה כמסקנה סבירה מן הראיות. משכך, לא מצאה ערכאת הערעור עילה מספקת להתערב. בסופו של דבר, הערעורים הביאו לביטול חובותיהם של מנרב והאחים בוסקילה לשלם את כל הסכומים שנפסקו לעובדים. לעובדים נאמר כי הם יכולים להגיש תביעות למוסד לביטוח לאומי, אך לא הובעה דעה לגבי זכאותם בהתחשב בזמן שחלף. לא נפסקו הוצאות, והערבויות הבנקאיות שהופקדו על ידי המערערים נצטוו להחזירן להם. החלטה זו ניתנה ביום 9.6.2020, ללא נוכחות הצדדים המעורבים.