בע"מ 7991/17

תקציר

פסק הדין המדובר קשור למחלוקת משפטית סביב קבילות ראיות ופגיעה אפשרית בפרטיות. המחלוקת העיקרית נסובה סביב השאלה האם לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין יש סמכות להפנות למסמכים המשמשים בהליכים משפטיים הכרוכים באיסור פרסום, ובפרט אלה המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה. השופט פוסק לטובת בית הדין למשמעת, ומאשר את סמכותו הסטטוטורית לקבל ראיות מפסקי דין סופיים בהליכים אזרחיים, לרבות כאלה שמקורם בענייני משפחה. הם מדגישים כי האיסור על פרסום ההליכים אינו מרמז על כך שהראיות אינן קבילות וכי בית הדין המשמעתי יכול לקיים דיונים בדלתיים סגורות, תוך כיבוד איסור הפרסום. בנוסף, השופט מביע ספק לגבי הרעיון לסווג הגשת תלונה לוועדת האתיקה כהפרה של איסור פרסום, ומציין את תפקידה הסטטוטורי של הוועדה בחקירת עבירות משמעת. ככלל, מסקנתו של השופט היא כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, שכן הטענות שהוצגו חסרות תוכן ואינן מצדיקות גלגול שלישי של הערעור. ההחלטה גם מורה למבקשים לכסות את הוצאות אוצר המדינה, בסך 3,000 שקל.