ת"א 62671-01-19

תקציר

התיק עוסק בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1959, בתאונת דרכים כנוסע בספטמבר 2017. אין מחלוקת על הכיסוי הביטוחי ועל אחריותה של הנתבעת לפצות את התובע. המחלוקת נסובה על אומדן הנזקים, לרבות נכויות רפואיות ותפקודיות, הפסדי שכר בעבר ובעתיד וראשי נזק נוספים. התובעת סבלה מחבלות ופנתה לטיפול, ומומחים רפואיים שונים שמונו על ידי בית המשפט בדקו אותה וקבעו את נכויותיה. הנכות הרפואית הכוללת המיוחסת לתאונה עומדת על 27%, מתוכם 10% באורתופדיה, 10% באף אוזן גרון ו-10% בבריאות הנפש. בית הדין עמד גם על ההשלכות התפקודיות של מצבה הרפואי של התובעת ועל ההשפעה על עבודתה ועל חיי היומיום שלה, וקבע כי למרות המוגבלות, התובעת המשיכה לעבוד במכולת. בית המשפט בחן את דוחות ההכנסות של התובעת ומצא ירידה בשיעורי הרווח. עם זאת, הנתבעים הציגו ראיות סותרות המצביעות על גידול בהכנסות בעקבות התאונה. בית המשפט מצא את התמונה מורכבת ולא חד משמעית, בהתחשב הן בדוחות השומה והן בדוחות הפסד הרווח. היא קבעה סכום גלובלי של 80,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ו-148,000 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים, בהתחשב בגילו של התובע, שנות עבודתו ואפשרות להרעה תפקודית. התובעת תבעה גם פיצוי בגין סיוע מאחרים, אך מאחר שלא סיפקה ראיות מספיקות, פסק לה בית המשפט 30,000 ₪ ברחבי העולם. בית המשפט פסק גם 4,000 ₪ הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ולא חייב את התובע בשכר טרחת המומחה מטעם הנתבעים. לבסוף, הנזק הלא ממוני נקבע על 36,503 שקל, מה שמביא את סך הפיצוי ל-298,503 שקל, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.