רע"א 8494/08

תקציר

נסוב סביב הסכם הלוואה שנחתם בשנת 1988, במסגרתו לווה המשיב מהמבקש 39,370 דולר תוך התחייבות לפרוע תוך חודש לפי דרישה, בצירוף ריבית חודשית של 1.8%. בשנת 1990 פסק בית משפט השלום בתל אביב-יפו כי על המשיב לשלם סכום שווה ערך בש"ח, בצירוף ריבית חודשית בשיעור של 1.8% ממועד הסכם ההלוואה, והוצאות משפט נוספות. המבקש פתח בשנת 1993 בתיק הוצאה לפועל על סך חוב בסך 62,716 ₪, שכלל ריבית צמודת דולר וחיובים נוספים. המשיב פנה ללשכת ההוצאה לפועל לקבלת סעד מכוח תביעתו של פרעתי, בטענה כי אין להצמיד את הריבית לדולר. מנהל ההוצאה לפועל פסק לטובת המשיב בשנת 2007, ופירש את פסק דינו של בית משפט השלום כחל רק על סכום הקרן. על החלטה זו ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר קבע כי מנהל ההוצאה לפועל חרג מסמכותו בפרשנות פסק הדין. לאחר מכן הגיש המבקש רשות ערעור על החלטה זו, שנדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, ובכך חיזק את הקביעה הקודמת לפיה אין להצמיד את הריבית לדולר. כן הורה בית המשפט למבקש לשאת בשכר טרחת עורך דינו של המשיב, בסך 10,000 ₪. טענות המבקש, הנוגעות לנסיבות המקרה ולפרשנות פסק הדין, לא הצדיקו ערעור נוסף, ובקשת רשות הערעור נדחתה.