עב"ל 224/07

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר, שדחה את בקשתו של תובע לגמלת הבטחת הכנסה לתקופה שבין אוגוסט לדצמבר 2003. התביעה המקורית התבססה על מעמדו של המערער כמובטל וכהורה. במהלך תקופת ההטבות גילה המוסד, הצד המשיב, כי המערער התגרש מאשתו ולאחר מכן אישר את תביעתו כיחיד ואב לשני ילדים. בעקבות חקירה שלל המוסד את הטבות ההנאה של המערער, בנימוקים של שלוש סיבות: שימוש קבוע ברכב, מגורים משותפים עם גרושתו ואי שיתוף פעולה במהלך החקירה, לרבות סירוב לחתום על סיכומי החוקר. פסק הדין של בית הדין האזורי תמך בעמדת המוסד. עם זאת, החלטת ערכאת הערעור הפכה את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. ערכאת הערעור התמקדה במסגרת הפרוצדורלית סביב טענת אי שיתוף הפעולה, שהייתה הסיבה העיקרית לשלילת ההטבות על פי המסמכים והטיעונים של המוסד עצמו. השופט קבע כי הופעתו של המערער במשרד המוסד ונכונותו לענות על שאלות היוו שיתוף פעולה, ואי חתימתו על סיכומי החוקר לא היוותה כשלעצמה סיבה מוצדקת לשלילת הטבות. כמו כן, באשר לאיחור בהגשת מסמכים הקשורים לרכב, פירש בית המשפט את הדין הרלוונטי כמחייב השעיית הטבות עד למסירת המסמכים, ולא דחייה על הסף של התביעה. מאחר שהמוסד לא קם כל עילה תקפה אחרת לשלילת ההטבה, התקבל הערעור, והמוסד חויב לשלם למערער את ההטבות לתקופה הקובעת, בצירוף הוצאות משפט.