ע"א 688/70

תקציר

הניתוח המשפטי של מקרה זה חושף עקרונות וחידושים משמעותיים בפרשנות דיני הבוררות ובהיקף גופי הבוררות, לרבות בתי הדין הדתיים, במסגרת המשפט הישראלי. **עקרונות משפטיים וחידושים בולטים:** 1. **עצמאות חוק הבוררות**: - חוק הבוררות משנת 1968 (התשכ"ח-1968) נחשב כחוק חקיקה אוטונומי. היא אינה רק נגזרת או הרחבה השוואתית של פקודת הבוררות הקודמת. זה מדגיש עיקרון יסוד בפרשנות הסטטוטורית לפיו יש לפרש חקיקה חדשה מתוך הטקסט והכוונות שלה, ולא רק בהשוואה לחוקים קיימים. 2. **פרשנות רחבה של "בורר"**: - ההגדרה בסעיף 1 לחוק הבוררות היא רחבה במכוון, וכוללת "בורר שמונה על פי הסכם בוררות או על פיו", הכולל "בורר מכריע ובורר חלופי". - היקף רחב זה מהווה פרשנות חדשנית המכירה למעשה בגופים מעין שיפוטיים וכנסייתיים, כגון בתי הדין הרבניים, כבוררים לגיטימיים אם מונו בהסכם בוררות, תוך שימת דגש על הכללת הדין. 3. **הכרה בבתי דין דתיים כבוררים**: - בית הדין קובע במפורש כי בית הדין הרבני נופל בגדר ההגדרה של בורר, התפתחות משמעותית בשילוב מוסדות דת במסגרת הבוררות החילונית. - משמעות הדבר היא גישה חדשנית המקיימת את תוקפם של בתי דין דתיים הפועלים כבוררים, בתנאי שקיים הסכם בוררות ברור, ובכך משלב מנגנונים אזרחיים, דתיים ומקובלים. 4. **דחיית פרשנויות צרות המבוססות על השוואה חקיקתית**: - טענת המערערים נסמכה על הבדלים בהגדרות בין פקודת הבוררות לחוק הבוררות, ובפרט הכללת "בית דין לבוררות" לעומת "בורר" בלבד. - בית המשפט דוחה השוואה זו, ומדגיש כי עצמאות הנוסח של חוק הבוררות וההגדרה הרחבה המפורשת בסעיף 1 מונעות פרשנויות מצמצמות שיחריגו גופים כמו בית הדין הרבני. 5. **הכרה במוסדות בוררות מגוונים**: - בית הדין מסתמך על פרקטיקות מקובלות בישראל, בהן בוררים ומוסדות שונים שאינם ממלכתיים – כגון בתי דין לעבודה, בתי דין דתיים, ארגוני ספורט – פועלים כגופי בוררות. - זה מכיר בשימוש הפרגמטי והמקובל בפורומים שונים של בוררויות, התורם ללגיטימיות ולגמישות של הבוררות על פי החוק הישראלי. 6. **פרקטיקה משפטית והסתמכות ציבורית**: - ההכרה של בית המשפט בפרקטיקות ארוכות שנים משקפת עמדה חדשנית המעריכה פרקטיקות משפטיות וחברתיות בפועל על פני פרשנויות טקסטואליות צרות, ומחזקת את העיקרון שדיני בוררות חלים על מוסדות המתפקדים באופן קבוע כגופי בוררות. 7. **היקף מוגבל של הוראות ספציפיות בחוק הבוררות**: - בית המשפט שוקל בקפידה את הוראות סעיפים 12 ו-20, יחד עם סעיפים קשורים בתוספת, ומבהיר כי אלה נוגעים בעיקר לבוררים אישיים ולא למוסדות בוררות. - ההצהרות המפורשות כי ההוראות חלות "כאשר לא משתמעת כוונה אחרת" תומכות בפרשנות גמישה שאינה מגבילה את הבוררות לבוררים בודדים בלבד. **סיכום חידושים ועקרונות משפטיים**: - התיק קובע כי בתי דין דתיים, כגון בתי דין רבניים, יכולים לשמש כבוררים על פי חוק הבוררות, בתנאי שקיים הסכם בוררות. - הפרשנות של "בורר" היא רחבה במכוון, ומדגישה את כוונת המחוקק לכלול סוגים שונים של גופי בוררות, ובכך לקדם הכללה ולהתאים לפרקטיקות יישוב סכסוכים דתיות ומקובלות. - ההחלטה מדגישה את החשיבות של פרשנות דיני הבוררות בהקשרים הטקסטואליים והמעשיים שלהם ולא על ידי השוואות מגבילות לפקודות או הגדרות קודמות. - הוא מאשר את הלגיטימיות של מוסדות בוררות מגוונים, ומשקף גישה גמישה ופרגמטית התואמת את הנורמות החברתיות והפרקטיקות ארוכות השנים בישראל, ובכך מחזק את התשתית המשפטית לבוררות. פסיקה זו מהווה חידוש משפטי משמעותי על ידי הסדרת תפקידם של בתי הדין הדתיים בבוררות, חיזוק ההיקף הרחב של גופי הבוררות והדגשת עקרונות פרשניים המעדיפים הכללה והכרה מעשית במנגנונים מגוונים ליישוב סכסוכים במערכת המשפט.