ת"א 36121-05-18

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את התביעה שהגישה התובעת, המבקשת לאכוף עסקת מכר של חלקת קרקע. במזכר שנחתם בין התובעת לנתבע, אשר התווה את תנאי המכירה, נקבע במפורש כי הסכם סופי צריך להיחתם עד למועד מסוים, ואם לא, המזכר יהיה בטל ומבוטל. מאחר שלא נחתם הסכם סופי, קבע השופט כי התזכיר חסר תוקף משפטי ולא ניתן לאכוף אותו. יתר על כן, השופט מצא כי התזכיר אינו ספציפי או ודאי מספיק בתנאיו כדי להיחשב כחוזה מחייב. השופט הדגיש מספר פרטים חסרים החיוניים לעסקה תקפה וציין כי התובע לא ניסה למסור פרטים חסרים אלה. בנוסף, התנהלותו של התובע לאחר חתימת המזכר – היעדר פעולה לאורך תקופה משמעותית – הצביעה על כך שהוא אינו סבור כי מתקיימת עסקת מכר מחייבת. השופטת דחתה גם את טענת התובע כי הנתבע פעל בחוסר תום לב וכי העסקאות הבאות היו בלתי חוקיות. תביעת התובעת להשבת סכום של 150,000 ₪ ששולם במהלך המשא ומתן נדחתה אף היא, שכן סעד זה לא התבקש בכתב התביעה המקורי והסעד הכספי לא שולם. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, כאשר התובע נשא בהוצאות בסך כולל של 80,000 ₪ לנתבעים.