בג"צ 177/10

תקציר

העותרים ביקשו כי בית המשפט יורה למשיבים לספק מיגון אקוסטי לתושבי קיבוץ מחניים מפני רעש שמקורו בפעילות שדה התעופה. העותרים טענו כי הרעש חרג מהסף המחייב מיגון אקוסטי, שלטענתם היה Ldn=60dB(A). עוד נטען, כי המשיבים לא עמדו בהבטחה מנהלית למימוש מיגון אקוסטי. בית המשפט קבע, כי המדידות שערכה רשות שדות התעופה הראו כי מפלס הרעש בקיבוץ מחניים לא עלה על הסף שקבעו העותרים עצמם. לפיכך, גם אם היה מקבל בית המשפט את טענות העותרים בדבר סף הרעש הראוי וקיומה של הבטחה מינהלית, לא היה מקום להיעתר לעתירה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי הפורום המתאים לקביעת אמצעי מיגון אקוסטי מצוי במסגרת הליכי התכנון. על אף שהליך התכנון נתקל בעיכובים, קבע בית המשפט כי אין באפשרותו להתערב בהחלטת המשיבים שלא ליישם מיגון אקוסטי בעת הנוכחית. מה גם שמפלסי הרעש לא חרגו מהסף שקבעו העותרים, והמשיבים הסכימו לבצע מדידות תקופתיות עד להשלמת הליכי התכנון, ולשקול מחדש את עמדתם אם מפלסי הרעש מצדיקים זאת. השופט פוגלמן הדגיש את החשיבות של השלמת הליך התכנון במהירות, וציין את הפעולות שנקטו המשיבים להפחתת מפלסי הרעש. הוא הציע לדחות את העתירה ללא צו להוצאות, ועמיתיו, השופטים רובינשטיין וחיות, הסכימו עם החלטתו.