עפ"ג 19608-02-16

תקציר

כלל מושרש במערכת המשפט הוא כי ערכאת הערעור אינה גוזרת את דינו של הנאשם אלא בוחנת את סבירות העונש שהוטל עליו על ידי בית המשפט הפרוצדורלי. בית המשפט יתערב במקרה של טעות מהותית או אם גזר הדין סוטה באופן קיצוני מהעונש ההולם. המשיב הורשע בשורה של עבירות תנועה, לרבות נהיגה ללא רישיון, ביטוח ובזמן פסילה, וכן אי ציות להוראות המשטרה והפרעה לעבודת שוטר. עונשו של בית משפט קמא היה מקל בשל נסיבותיו האישיות של המשיב, אשר שופט ערכאת הערעור ראה בהן טעות. אף שכל שופט יכול היה לגזור על המשיב עונש חמור יותר, החריגה לא הייתה קיצונית דיה כדי להצדיק התערבות, אך במקרים עתידיים יש להטיל עונשים חמורים יותר. השופט קיבל את טענת המערער בדבר הפעלת המאסר על תנאי, שהיה צריך להיות מיושם ברצף, והחמיר את תקופת המאסר ל-9 חודשים ואת תקופת הפסילה ל-24 חודשים. בשל חומרת העבירות, חוסר יכולתו של המשיב להסדיר את עצמו והצורך בהגנה על הציבור, הטיל השופט עונש משמעותי הכולל מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופסילה ממושכת. השופטת נאות פרי והשופטת נאות פרי הסכימו עם פסק הדין. השופט שפירא הדגיש את חומרת עבירות התנועה והציע לתקן את תקנות המרשם הפלילי כך שיכללו אותן במרשם הפלילי. הערעור התקבל בחלקו, והעונש הותאם בהתאם. המשיב חויב להתייצב למאסר במועד קצוב.