ב"ל 41473-05-22

תקציר

התובע, טבח בבית החולים הדסה הר הצופים משנת 1991, תבע את המוסד לביטוח לאומי לאחר שתביעתו להכרה במצב רפואי הקשור לעבודה בברכיו נדחתה. התביעה נדחתה משום שהתובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שבעיות הברכיים שלו נבעו מעבודתו. לדברי השופטת, עבודתה של התובעת כללה פעולות שונות ולא זוהו תנועות חוזרות ספציפיות המהוות מיקרוטראומה. זאת ועוד, פעולותיו של התובע, אף שבוצעו לאורך תקופה ארוכה, נמצאו מגוונות ולא ממוקדות מספיק כדי להיחשב כמחלת מקצוע כהגדרתה בתקנות. השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הוכיח את טענתו ולו באופן תיאורטי ולכן דחה את התביעה מבלי למנות מומחה רפואי. החלטה זו התקבלה לאחר בחינת הפסיקה הרלוונטית בנושא מיקרוטראומה ומחלות מקצוע ויישומה על עובדות המקרה. טענתו העיקרית של התובע, לפיה תנאי עבודתו גרמו לו למומים בברכיים, לא נתמכה בראיות מספיקות. לפיכך, נדחתה התביעה להכרה במצב ברכו של התובע כנפגע עבודה, ולא נפסקו הוצאות מאחר ומדובר בתביעת ביטוח לאומי.