ה"פ 72/04

תקציר

המבקשים, חברי האגודה השיתופית גבע הכרמל, ערערו על חוקיותם של שני תיקונים לתקנון האגודה. התיקון הראשון, מיום 30.3.1995, עסק בכינוס האסיפה הכללית. התיקון השני, מיום 2.11.1995, התייחס ליישוב סכסוכים ושינה את סעיף הבוררות. המבקשים טענו כי התיקונים נעשו שלא כדין וביקשו מבית המשפט להכריז עליהם כפסולים. עוד ביקשו להצהיר כי הבורר שמונה על ידי רשם האגודות השיתופיות נעדר סמכות לדון בסכסוך שלהם עם האגודה וכי החלטותיו בטלות ומבוטלות. החברה המשיבה ביקשה מבית המשפט לדחות את טענות המבקשים, בטענה כי הן לא הועלו בהזדמנות הראשונה, ונעשו בחוסר תום לב, תוך שיהוי ומניעים נסתרים. לחילופין, טענה האגודה כי גם אם נמצאו פגמים בתיקונים, אין להחליפם על המקרה הנוכחי אלא רק על חלופות עתידיות מכוח עקרון הבטלות היחסית. בית המשפט מצא פגמים בשני התיקונים. האסיפות הנדחות שאישרו את התיקונים כונסו בניגוד לדרישות תקנון האגודה ותקנונה, שקבעו פער של עשרה ימים לפחות בין האסיפה המקורית לאסיפה הנדחית. כתוצאה מכך, ההצהרות שהוגשו לרשם האגודות השיתופיות לפיהן התיקונים שהותאמו לתקנות אינן מדויקות. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות המבקשים. בית המשפט קבע כי התיקונים, שהוכנסו תשע שנים לפני ההליך הנוכחי, הם בעלי חשיבות מינורית וכי המבקשים עצמם פעלו בחוסר תום לב בכך שלא העלו את טענותיהם קודם לכן, במיוחד בהתחשב בהליכי הבוררות בהסכמה ובפסק הבוררות החלקי שניתן. בית המשפט הדגיש את ההשפעות ארוכות הטווח של ביטול התיקונים ואת המשאבים שהושקעו במהלך שנות תוקפן של התקנות המתוקנות. מסיבות אלה, ובהינתן הסכמת המבקשים להליך הבוררות, נתפסה תביעתם כניסיון להתניע מחדש את ההליך המשפטי לאחר שנכשלו בבוררות. בסופו של דבר, פסק בית המשפט לטובת החברה המשיבה, דחה את טענות המבקשים והורה לכל צד לשאת בהוצאותיו.