ע"פ 647/75

תקציר

הכרעת הדין הנדונה עניינה בשני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין עבירות פליליות שביצעו שני מערערים. המערער הראשון, קליין, היה מהנדס מחוז במשרד השיכון שהורשע בקבלת שוחד ונידון לשמונה חודשי מאסר בפועל וקנס של 10,000 ליש"ט. ערעורו מתייחס להרשעה זו ולחומרת עונשו. המערער השני, בלטר, היה מנהל חברת קבלני אינסטלציה דרומית, הורשע בקבלת דבר במרמה ושוחד ונידון לשנת מאסר בפועל וקנס של 300,000 ליש"ט בגין העבירה הראשונה, ומאסר על תנאי של שישה חודשים בגין האחרונה. ערעורו מערער גם על הרשעתו ועל גזר דינו. הרקע לפרשה נוגע למכרז לרשת ביוב בקריית גת, בו זכתה החברה של בלטר, שהוביל להתקשרות עם משרד השיכון. החברה קיבלה תשלומים שונים מהמשרד בסך כולל של 333.40 ליש"ט. עם זאת, בלטר הגיש למשרד חשבונות סופיים מנופחים, ודרש תשלומים נוספים משמעותיים. בעוד שחלק מהכסף הזה אושר, סכום גדול נותר ללא תשלום. בלטר דרש וקיבל מהמשרד, בהוראתו של קליין, צינורות בשווי סכום נכבד, להם לא היה זכאי. הדבר התקבל במרמה, וקליין גם קיבל שוחד מבלטר, כולל מתנות חג וציוד לדירתו, והטה אותו לכיוון החברה של בלטר בעת מילוי תפקידי הפיקוח שלו במשרד. בית המשפט העליון קבע כי שתי ההרשעות היו מוצדקות. היא קבעה כי קבלנים המבקשים לזכות בעבודת המשרד ותלויים בעובדיו לצורך פיקוח, שולחים מתנות מתוך כוונה להשפיע עליהם. לפיכך, קבלת השוחד על ידי קליין, לרבות דרישת מתנות, מהווה עבירה פלילית. בנוסף, קבלת הצינורות במרמה על ידי בלטר לא הייתה מוטלת בספק, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי היה נכון. בית המשפט אישר גם את גזרי הדין, למרות הטיעונים להקלה בעונש בשל תרומתו החיובית של קליין למדינה ובריאותו הרופפת של בלטר והקנס שלא שולם. היא הדגישה את הצורך בענישה מחמירה של עובדי ציבור המקבלים שוחד, וקבעה כי שחיתות מחייבת גינוי חמור. לפיכך, שני הערעורים נדחו, אם כי מעצרם של המערערים לפני המשפט ינוכה מעונשם. פסק דין זה מעביר מסר ברור של אפס סובלנות כלפי שחיתות ושוחד, במיוחד בקרב עובדי ציבור.