ע"א 3026/98

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בבקשה לעכב את ביצועו של פסק דין המורה למבקשים לשלם הוצאות כספיות בגין אי מילוי התחייבויותיהם החוזיות כלפי המשיבים. המבקשים היו אמורים לבנות דירה ולמכור אותה למשיבים, אך הם לא קיימו את הבטחתם גם לאחר שהמועדים המוסכמים נדחו. המשיבים ביטלו את החוזה ותבעו השבה ופיצויים, אותם אישר בית המשפט המחוזי. כעת מערערים המבקשים על פסק דין זה ובמקביל מגישים בקשה לעיכוב ביצוע, אשר נדחית על ידי בית המשפט. הטענות העיקריות שהוצגו בערעור בדבר אופיים הבלתי מחייב של זכרון הכוונות ושיטת השמאות בה נקט שופט בית המשפט המחוזי אינן צפויות להצליח, שכן פסק הדין מתיישב עם פסיקה קודמת. למרות שבית המשפט מכיר בקושי הביצוע המיידי של המבקשים, הוא מדגיש את זכותם של המשיבים לאכוף את פסק דינם. עם זאת, בית המשפט מציע למבקשים פשרה: אם הם יפקידו את מלוא יתרת סכום פסק הדין בתוך 45 יום, ההוצאה לפועל תעוכב. החלטה זו באה לאזן בין הנוחות של שני הצדדים תוך הבטחת שמירת זכויות המשיבים.