ע"א 3967/13

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעיכוב ביצוע של שתי החלטות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניינו של עורך דין שהוכרז פושט רגל, המבקש. ההחלטה הראשונה נוגעת למאסרו של המבקש עד לפירעון מלוא חובו והשנייה נוגעת להסכם פשרה בין הנאמן על נכסי המבקש, כונס הנכסים הרשמי ומס הכנסה. המבקש הפסיק את התשלומים החודשיים שהורה עליהם בית המשפט ולא הגיש דוחות חודשיים, מה שהוביל את הנאמן לבקש את מאסרו. בית המשפט המחוזי הורה על מאסרו של המבקש, אך גם סייג את ההחלטה וקבע כי היא תיבחן מחדש לאחר חודש. קודם להחלטה זו, אישר בית המשפט הסכם פשרה בנוגע לתשלומי אשתו של המבקש למס הכנסה, אשר יועבר במקום זאת לקופת הכינוס. המבקשים ערערו על שתי ההחלטות וביקשו עיכוב ביצוע, שניתן באופן זמני על ידי בית המשפט. הנאמן השיב בבקשת ביטול, וטען כי המבקשים לא עמדו בתנאי השהייה וכי סיכויי הצלחת הערעור מזעריים. עם זאת, בית המשפט החליט לדחות את בקשת הנאמן ולהאריך את עיכוב הביצוע של מעצרו של המבקש עד להודעה חדשה, בהתחשב בחומרת הסנקציה ובזכותו של המבקש לטעון את טענותיו. החלטה זו מותנית גם בכך שהדיון בערעור ייקבע בקרוב. בנוסף, דחה בית המשפט את בקשת המבקשים לעכב את ביצוע הסכם הפשרה, מאחר שלא הוכיחו די הצורך נזק פוטנציאלי. סיכומו של דבר, פסק הדין מאריך את תקופת מאסרו הזמנית של המבקש ודוחה את בקשת המבקשים בעניין הסכם הפשרה. ההחלטה מדגישה את חומרת כליאת היחיד בגין חוב כספי תוך הבטחת זכותו של המבקש לערער. בית המשפט דוחק בתזמון מהיר של הדיון בערעור ומציין כי הצלחת ערעורו של המבקש אינה בלתי סבירה בסוגיית המאסר.