ע"פ 1276-09-17

תקציר

הערעור מתייחס להרשעת המשיב בהגשת דיווחים כוזבים לרשויות מע"מ וניכוי מס תשומות שלא כדין. המשיב פעל כמתווך המעביר עובדים מחברה אחת לאחרת. טענת התביעה הייתה כי המשיב הגיש חשבוניות פיקטיביות לרשויות מע"מ וניכה מס תשומות שלא כדין. בית משפט קמא זיכה את המשיב לאחר שמצא כי התביעה לא הצליחה להפריך את טענות ההגנה מעבר לספק סביר. לערכאת הערעור נתונה הסמכות לבחון את הכרעת הדין על יסוד ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא. שופטי הערעור מסכימים עם ממצאיו של בית משפט קמא עד כדי ביסוס ספק סביר. השופטים סבורים כי שגה בית משפט קמא בניתוחו ובמסקנות שהוסקו מן הראיות. השופטים בוחנים בהרחבה את הראיות שהוצגו בבית משפט קמא ומוצאים כי התביעה עמדה בנטל המוטל עליה להציג ראיות מעבר לספק סביר. השופטים חולקים גם על ממצאי בית משפט קמא בדבר מחדלי חקירה מצד התביעה, ומציינים כי כשלים אלה אינם מובילים אוטומטית לזיכוי המשיב. עוד הם מוצאים כי טענת המשיב בדבר "הגנה מפני צדק" - סוג של אכיפה בררנית - אינה ישימה במקרה זה, שכן המשיב לא הביא ראיות מספיקות לביסוס טענה זו. השופטים מסיימים ומציעים לעמיתיהם לקבל את הערעור ולהרשיע את המשיב באישומים שיוחסו לו בכתב האישום. ההחלטה התקבלה פה אחד.