ה"פ 24608-05-15

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה להחייאת מספר חברות שנמחקו מהמסחר בגין אי תשלום אגרות. המבקשים, שהם בעלי המניות לכאורה של חברות אלה, ביקשו להחיות אותם על מנת להעביר את הנכסים המוחזקים על ידי החברות לעצמם. השאלה המרכזית הייתה האם המבקשים פטורים מתשלום שכר הטרחה, שבמקרים מסוימים התפרש על פני שנים רבות. בית המשפט הכיר בכך שבדרך כלל, בעלי מניות המבקשים להחיות חברה לאחר התרשלותם בתשלום שכר טרחה אינם פטורים מחובת שכר טרחה. עם זאת, במקרה זה, בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו כדי להפחית את חוב האגרה. זאת, בהתבסס על טענת המבקשים, כי לא ידעו באמת ובתמים על קיומן של החברות ונכסיהן עקב פטירתם המוקדמת של הוריהם והיעדר כל אינדיקציה מרשם החברות. בית המשפט קיבל את הטענה כי המבקשים לא נמנעו במכוון מניהול החברות והפחית את חוב שכר הטרחה כך שיכסה רק את עשר השנים האחרונות. החייאת החברות הייתה כפופה לכך שהמבקשים יעמדו בתנאים אחרים שקבע רשם החברות, לרבות הודעה לבעלי המניות הרשומים או ליורשיהם, ותשלום סכום האגרה המופחת. ההחלטה נוגעת אך ורק להחייאת החברות ואין לה כל נגיעה לזכויות בנכס עצמו, כאשר גם הוצאות לא נפסקו למי מהצדדים.