ע"א 6884/09

תקציר

פסק הדין עוסק בהחלטה שלא להיעתר לערעורים של שני הצדדים במחלוקת משפטית הנוגעת להפרות לכאורה של ההסכם ולנזקים שנגרמו בעקבותיהן. ערכאת הערעור אישרה את ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, והדגישה כי ערעורים המכוונים כנגד קביעות אלה נדונים רק בנסיבות נדירות וקיצוניות, שלא התקיימו במקרה זה. טענת המערערת כי לא הייתה הפרת הסכם נפלה בפח הראיות שהצביעו אחרת, כאשר עדויות הסוכן תמכו במסקנתו של בית משפט קמא כי הופעל לחץ לטרפד את ההסכם. הטענות והראיות שהציג המערער לא נמצאו מספיקות כדי לשנות את הממצאים המקוריים. באשר לנזקים, תפקידה של ערכאת הערעור אינו כולל הערכה מחודשת של חישובים פרטניים, אלא אם הפיצוי נראה בלתי סביר או שניכרת טעות ברורה. עם זאת, הפיצויים שנפסקו, אף שייתכן שהתבססו על הערכות מסוימות, לא הצדיקו התערבות, שכן אחריות משמעותית ונתונים היו נגישים למערערת. בפרט, ביחס ל"סוכנים קיימים" ולהסכם "החממה", המערערת לא סיפקה חישובים נגדיים כנגד טענות המשיב. בית המשפט גם לא מצא סיבה ממשית לערער על ההחלטה בדבר הפסקת התקשרות "ניצנים" כדין. באשר לנזקים לא ממוניים, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי תביעות בגין עוגמת נפש אינן מבוססות, ועולה בקנה אחד עם עקרונות משפטיים שאינם מחייבים פיצוי בגין כל עוגמת נפש אלא אם כן הוכחו די הצורך. לשני הצדדים הומלץ לשאת בהוצאות המשפט שלהם, והדגישו כי החלטות בית משפט פרוצדורליות לגבי הוצאות ושכר טרחה מתקבלות בדרך כלל למעט נסיבות חריגות. פסק דינו של השופט א' רובינשטיין, אליו הצטרפו המשנה לנשיא א' ריבלין והשופטת מ' נאור, חיזק את עמדת אי-ההתערבות על בסיס הטיעונים והראיות שהוצגו.