ת"א 12727/04

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית בה התובעת, חברה העוסקת ביבוא חומרי בניין, תובעת את הנתבעים בגין אי פירעון החוב. הנתבע 1 רכש מהתובע חומרי בניין באשראי אך לא שילם את מלוא התשלום. בהמשך לכך, הוסכם כי הנתבע 1 ייקח הלוואה מבנק לכיסוי החוב וכספי ההלוואה יועברו ישירות לחשבונו של התובע. התובע אף חתם על כתב ערבות להבטחת פירעון ההלוואה. עם זאת, נאשם 1 השתמט מתשלומי ההלוואה. התובעת דורשת מהנתבעים 1-3 לפרוע את יתרת ההלוואה, בסך 275,124 ₪, ביחד ולחוד. הנתבעים 2 ו-3 אף העמידו ערבות אישית לכל חוב שייגרם לנתבע 1 כלפי התובע, והתובע מבקש לאכוף ערבות זו. הנתבעים טוענים כי טענת התובע אינה תקפה, כי החוב כבר נפרע, וכי הם לא היו מודעים לערבות התובע לבנק. עוד הם טוענים כי ערבותם האישית לתובע הייתה לרכישת טובין בלבד ולא השתרעה על פירעון ההלוואה. השופט מצדד בתובע וקובע כי הנתבע 1 אכן פרע את ההלוואה, כי הנתבעים היו מודעים לערבות התובע, וכי הערבות האישית כיסתה את פירעון ההלוואה. השופט מורה לנתבעים 1-3 להשיב לתובע סך של 275,124 ₪ ביחד ולחוד, בצירוף שכר טרחת עורך דין וריבית.