בש"פ 5032/19

תקציר

הכרעת הדין האמורה עניינה בתיק עבירת נשק, בו הואשמו המשיבים בהחזקה, נשיאה והובלה של נשק. הערעור, שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, מבקש לקבוע האם קיימות נסיבות חריגות המצדיקות את מעצרם של המשיבים מחוץ למאסר. ערכאת הערעור מגיעה למסקנה כי אין נסיבות חריגות כאלה. מודעותם של המשיבים לנשק מקבלת אישוש מהודאתם בראיות לכאורה, ובית המשפט מוצא כי די באורכו של הנשק לבדו כדי לבסס את ידיעתם. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענה כי הנשק נועד לציד, במיוחד נוכח ניסיונם של המשיבים להימלט מהמקום כאשר התקרבו אליו שוטרים. בית המשפט שוקל גם את המלצות שירות המבחן, שבמקרה זה לא תמך בשחרור חלופי או בפיקוח אלקטרוני. ערכאת הערעור מסכימה עם הערכת השירות וקובעת כי הערכאה הנמוכה יותר סטתה מהמלצתה מבלי לספק נימוקים משכנעים דיין. נוכח ידיעת המשיבים בדבר הנשק והערכת שירות המבחן, מחליטה ערכאת הערעור כי מעצר המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים הוא דרך הפעולה הראויה. עם זאת, פסק הדין מותיר מקום למשיבים להגיש בקשה מחודשת לשחרור אם יוכלו להציג חלופה ראויה השוללת את מסוכנותם לחברה.