מ"ת 36975/10

תקציר

בית המשפט מצא ראיות לכאורה המצביעות על מעורבותו של המשיב בעבירות המפורטות בכתב האישום. סעיפי אישום אלה כוללים חבלה בכוונה, שוד בנסיבות מחמירות ועבירות נשק. האירוע המדובר התרחש ב-3 בינואר 2010, אז הותקף חייל באלימות ונשדד מנשקו. אין חולק כי העבירות בוצעו, אך ההגנה טוענת כי קיים ספק סביר לגבי זיהויו של המשיב כמבצע. בית המשפט מכיר בסתירות בראיות, לרבות סתירות בתיאורי הופעתו של התוקף ובהיעדר כל ראיה אובייקטיבית המעמידה את המשיב בזירה. בעוד מסדר הזיהוי וחלק מההצהרות הסותרות מהווים ראיות מסוימות נגד המשיב, בית המשפט מדגיש כי יש לבחון סתירות אלה במהלך המשפט העיקרי ומציין את זכותו של המשיב למשפט הוגן, כאשר נטל ההוכחה מוטל על התביעה. השופט מדגיש את חומרת העבירות בהן הואשם ואת הצורך לשקול את המסוכנות שהמשיב עלול להוות לציבור. עם זאת, נוכח עברו הפלילי הנקי של המשיב, שירותו הצבאי האחרון והיעדר חשש מהשפעה על עדים או שיבוש הליכי משפט, מוצא בית המשפט לנכון לבחון חלופות מעצר. לפיכך, הורה בית המשפט על קיום תסקיר מבחן לבחינת האפשרות לשחרר את המשיב למשמורת חלופית וישמע את ממצאי התסקיר ביום 2.3.2010. הדו"ח יכלול המלצות להליכי פיקוח אם המשיב ישוחרר. בית המשפט מדגיש כי החלטה זו אינה סופית ואין לפרש אותה ככזו. עד לקבלת החלטה אחרת, יישאר המשיב במעצר. פסק דין זה נועד לאזן בין חזקת החפות לבין הצורך להגן על הציבור, תוך הכרה במורכבות ובסתירות בראיות שהוצגו בשלב זה של המשפט.