ת"א 4298/02

תקציר

פסק דין זה דן ב-13 תביעות המוגשות על ידי תורמי כליה המבקשים פיצוי בגין נזקים שנגרמו להם מתרומותיהם ממדינת ישראל - משרד הבריאות ומארבע קופות חולים: שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, לאומית ומאוחדת. התובעים טוענים כי תרומתם שיפרה את תנאי מקבלי התרומות, ולכן על הנתבעים, האחראים על מערכת הבריאות, לפצותם. הם מבססים את טענותיהם על מספר חוקים, בהם חוק ביטוח בריאות ממלכתי, החוק לתיקון דיני נזיקין אזרחיים, חוק מס הכנסה וחוק לא תעמוד על דם רעך. הנאשמים טוענים כי מעשיהם היו אציליים ואין לפצותם, שכן הדבר עלול לשנות את הנורמות המשפטיות והמוסריות ולהוביל לסחר באיברים. עוד הם טוענים כי החוקים הקיימים אינם תומכים בבקשות התובעים. בית המשפט מצדד בנאשמים וקובע כי מטרתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי היא לספק את שירותי הבריאות הטובים ביותר האפשריים במסגרת המשאבים העומדים לרשותם, והוא אינו מטיל חובה על הנתבעים לספק איברים או לתת פיצוי כספי בגין תרומת איברים. למרות שהתורמים זכאים לכיסוי הוצאות ישירות הנובעות מניתוח ההשתלה, בית המשפט מדגיש כי אין מדובר בפיצוי בגין התרומה עצמה. השופטת דנה גם בחוקים אחרים אליהם התייחסו התובעים ומגיעה למסקנות דומות, תוך שהיא דוחה את טענות התובעים. עם זאת, קופות החולים מחויבות לפצות את התורמים על ההוצאות הישירות שנגרמו במהלך ניתוחי ההשתלות, כאשר כל קופת חולים אחראית למבוטחיה שלה. הסכומים שנפסקו הם 36,000 ₪ לכל תורם, שישולמו תוך 30 יום. הנתבעים נדרשים גם לכסות את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין של התובעים.