ע"ז 7018-10-16

תקציר

בית המשפט בחן את הטענות שהעלו הנתבעים בדבר אי תקפות תצהיר הסתלקות אביהם מירושת עיזבון אמו. הנתבעים טענו כי אביהם אינו כשיר נפשית לחתום על מסמכי ההסתלקות ולא הציגו כל ראיה רפואית שתתמוך בטענה זו. עוד טענו כי צוואת אביהם נפלה בשל כפייה, עושק, הטעיה, טעות ומרמה, אך לא סיפקו כל ראיה מעבר לעדותם שלהם, שנמצאה מתחמקת ובלתי אמינה. כמו כן, הנתבעים טענו כי אביהם לא ידע את היקף העיזבון בעת חתימתו על התצהיר וכי הסכום ששולם לו על ידי התובע אינו מייצג את חלקו בירושה. עם זאת, השופט מצא כי טענות הנתבעים לא הוכחו וכי אביהם ניהל משא ומתן על סכום התשלום והבטיח את התחייבות התובע כלפיו. השופטת דחתה גם את טענות הנתבעים בנוגע לחתימה על מסמכי ההסתלקות, שכן לא הציגו כל ראיה לזיוף או הכנה בדיעבד. בסופו של דבר, השופט קבע כי טענות הנתבעים התבססו על שמועות והשערות, ומצא כי המנוח היה כשיר נפשית וחתם מרצונו על תצהיר ההסתלקות. ההתנגדות נדחתה, וצו הירושה הוצא לטובת התובעת. הנתבעים חויבו לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן ב-10 באפריל 2019 והתיר פרסום עם פרטים מזהים מצונזרים.