ת"א 41819-02-20

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת הנאשם להציג ראיות נוספות בהליך אזרחי, למעט מסמך אחד המפורט בסעיף 26 לפסק הדין. השופט קבע כי התנהלותו של הנאשם לאורך כל ההליך יצרה חסמים משמעותיים לקבלת הראיות הנוספות. הנאשם לא גילה את הראיות בהליך המקדמי, ולא הגיש בקשה מקדמית לקבלת רשות להציג ראיות מאוחרות. השופטת הדגישה כי יש לאזן בין הזכויות הפרוצדורליות של שני הצדדים וכי לא ניתן לאשר את גישתו של הנתבע לפעול באופן חד צדדי ללא אישור מראש מבית המשפט. ההחלטה התבססה גם על בחינת נימוקי אי הגילוי, משמעות הראיות, שלב ההליך והנזק הפוטנציאלי לשני הצדדים. השופט בחן כל קבוצת מסמכים המוזכרת בבקשה בנפרד ובחן את ההצדקות להגשתם באיחור. פסק הדין מבהיר כי חובת גילוי המסמכים של התובעת אינה פוטרת את הנתבעת מחובת הגילוי שלה. בנוסף, הזכירה השופטת לצדדים את הצורך לדבוק במסגרת הפרוצדורלית המוסכמת ולא להרחיב את היקף המחלוקת. הוצאות הקשורות לבקשה יישקלו במסגרת פסק הדין, מה שייתן לשני הצדדים 21 יום להגיב.